בקיץ שעבר נסעתי עם אשתי לחופשה ביוון והחלטנו לפנק את עצמנו במסאג'. המטפלת הגיעה, לבושה ומדברת ברשמיות, "שלום אדוני, אני אהיה המטפלת שלך להיום…"
לאחר כ3/4 שעה, פגשתי את אשתי שרון בלובי, חייכנו אחד אל השניה בהבנה. זה לא זה. כלומר, זה נעים והכל, אבל איך להסביר את זה… מתחת לכל מעטה הרשמיות, החדר היפה, ריחות הקטורת הפזורים, והנעימי, לא היה בזה מעבר. נכון, מדובר רק במסאג' חד פעמי שנועד לפינוק. אבל עדיין, זה גרם לי לחשוב ולהעריך את העומק שבטיפול בשיאצו וברפואה סינית..
בשיאצו, הטיפול עצמו מתרחש לאחר אבחון מעמיק של האדם, בו המטפל מנסה להבין היכן נמצא חוסר האיזון אצל אותו אדם. ארחיב על כך בהזדמנות בעתיד. לכן, ההתייחסות בטיפול היא כללית אך ממוקדת. הטיפול עצמו נעשה בביגוד מלא, מה שמאפשר למטופל להרגיש בנוח, ולהסיר דאגות, ולהיות כולו נוכח בתוך הטיפול. הטיפול מתחיל כאשר המטפל יושב במקביל למטופל, כאשר שניהם לוקחים כמה נשימות של שקט על מנת להתחבר ולהתרגל אחד לנוכחות השני. מגע הטיפול מתבצע ללא כוח, אלא רק על ידי העברת משקל גופו של המטפל מתוך ההארה(הבטן), אל גוף המטופל, מה שמאפשר שימוש בכל חלקי גוף המטפל, אצבעות, מרפקים, ברכיים, והשיקול בשימוש בהם קשור למיקוד המגע, רחב או צר. תורת השיאצו מבוססת על השקפת העולם של הרפואה הסינית, בה היא רואה את גוף האדם כמיפוי של רשת תעלות אנרגיה שזורמות בגוף, ממש כמו רשת כלי הדם. לכן, בלחיצה או הכנסת מחט בנקודה מסוימת, יש השפעה על אזורים אחרים בגוף. פה טמון העיקרון המנחה של כל הטיפולים המגיעים מן המזרח הרחוק. החזרת האיזון בגוף האדם בעזרת שימוש במגוון כלים- לחיצת אצבע(שיאצו), מחטים, או צמחי מרפא.